פנים פתוחות

טל ניסים

בהנחיית שרית יודולביץ

עיצוב וטכנולוגיה

כיצד טכנולוגיה לזיהוי רגשות יכולה לאפשר את הרחבת מנעד הרגשות שאנחנו מכירים

טכנולוגיה לזיהוי רגשות הינה מערכת מבוססת קוד אשר מתיימרת לזהות רגש של אדם באמצעות צילום הבעות הפנים שלו ולבצע פעולות בהתאם לזיהוי. דוגמאות למקומות נפוצים אשר משתמשים בטכנולוגיה זאת הינן חברות כוח אדם, חברות רייטינג וחברות אבטחה. שוק זה מוערך כיום בכ- 20 מיליארד דולר, והוא צפוי להיות מוערך בכ- 25 מיליארד דולר בעוד כחמש שנים. הבעיה המרכזית של טכנולוגיה זו היא בהסתמכותה על תיאוריה שנויה במחלוקת לגבי המושג "רגש".
רגש הוא האופן בו אנו מפרשים את המציאות סביבנו. הבעת רגש היא האופן בו אנו מתקשרים את הרגשות שלנו עם הסובבים אותנו. שתי גישות פסיכולוגיות עיקריות עוסקות בשאלה מה הם רגשות: הגישה האחת טוענת כי רגשות התפתחו באופן אבולוציוני ולכן רגשות הם אוניברסליים ובאים לידי ביטוי באופן דומה אצל כל בני האדם. הגישה השניה טוענת כי רגש הוא תלוי תרבות וקונטקסט ולכן אינו אוניברסלי אלא נתפס באופן שונה בתרבויות שונות.

הפרויקט Openface יוצא מתוך טקסטים של ז'אק לאקאן, המתארים את השלב הסמלי בו מגדיר הסובייקט את עולמו ע"י מערך קטגוריות הנתון ע"י השפה. הפרויקט מנסה לפרוץ את מסגרת השפה, ללמד את המכונה מספר קטגוריות רב יותר, ובכך להטיל דופי בצורת החשיבה הדיכוטומית של המכונה.
באמצעות בניית מאגר מתרחב של הבעות פנים אשר גדל בכל פעם שמשתתף מתיישב אל מול מצלמת הפרויקט, המערכת מייצרת הגדרות חדשות לרגשות שלא קיימים בשפה שלנו. הרגשות החדשים הינם תרכובות של הבעות הפנים של האנשים השונים המגיעים מרקע שונה של גזע, מגדר וגיל, הם נוצרים כקולאז'ים המלמדים את המכונה מהו אותו רגש חדש.
בחיבורים שהתבקשה הטכנולוגיה לעשות בין פרצופים שונים לכדי פרצוף אחד המביע רגש מסוים קיים ניסיון להדגים מגבלה נוספת של הטכנולוגיה - היא מתייחסת למראה עיניים בלבד (אנחנו מגדירים זאת כ'אקשן יוניט') ולא מתייחסת למהות מאחורי פעולת השרירים הפיזיולוגית. כך היא מחברת בין מיקרו הבעות בחלקן העליון של פניו של אדם אחד עם מיקרו-הבעות בחלקן התחתון של פנים של אדם אחר לכדי רגש מסוים ללא התייחסות למצב הרגשי המקורי של כל אחד מהאנשים שמאחורי פעולות השרירים.



אמן וצלם אדריכלות, בוגר המסלול לצילום בבית הספר לאמנות מנשר, תל אביב. מרצה במחלקה לאמנות ותקשורת חזותית בשנקר. בעבודותיו עוסק בחקר המדיום ובהקשריו התרבותיים.
הציג במספר תערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות במוזיאון רמת גן, מוזיאון חיפה ובגלריה אינדי בתל אביב.

ביו / Bio

חלק מאוסף

אוסף לדוגמא 2
אוסף לדוגמא 2
אוסף לדוגמא 2

אתר פרויקט

מייל

לינקדאין

אינסטגרם

אתר בוגר

לקריאה נוספת

להורדה PDF
פרויקטים נוספים
שם הפרויקט שם הפרויקט - שם הפרויקט

שם הסטודנט

שם הפרויקט שם הפרויקט - שם הפרויקט

שם הסטודנט

שם הפרויקט שם הפרויקט - שם הפרויקט

שם הסטודנט

open face

טל ניסים

אוצרת: איה בנטור

מפיקה ועורכת תוכן: טליא ינובר

מעצב: אמיתי גלעד

אוצרי האוספים: שלומי אזולאי, טל ארז, רועי ביגר, איה בנטור, הדס זמר בן-ארי, טל מור סיני, ד"ר רומי מיקולינסקי, אורי סוכרי ושראון פז.

הזנת תוכן: אמיר צובל

עיצוב מדיה: רוני בהיר, אמיתי גלעד

סושיאל: רוני יחזקאל

פודקאסט D.talks: אילנית אהרוני-צ'צקס ועודד בראל

בניית אתר: Wix


 

ראש התכנית - ד"ר רומי מיקולינסקי

ראשי המסלולים: שלומי אזולאי, רועי ביגר, טל מור-סיני

רכזת התכנית: טרן גילוט

© 2020 התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים - כל הזכויות שמורות

אוצרת: איה בנטור

מפיקה ועורכת תוכן: טליא ינובר

מעצב: אמיתי גלעד

אוצרי האוספים: שלומי אזולאי, טל ארז, רועי ביגר, איה בנטור, הדס זמר בן-ארי, טל מור סיני, ד"ר רומי מיקולינסקי, אורי סוכרי ושראון פז.

הזנת תוכן: אמיר צובל

עיצוב מדיה: רוני בהיר, אמיתי גלעד

סושיאל: רוני יחזקאל

פודקאסט D.talks: אילנית אהרוני-צ'צקס ועודד בראל

בניית אתר: Wix


 

ראש התכנית - ד"ר רומי מיקולינסקי

ראשי המסלולים: שלומי אזולאי, רועי ביגר, טל מור-סיני

רכזת התכנית: טרן גילוט

© 2020 התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים - כל הזכויות שמורות