תל מגידו, 1937, נחשפת קערה באתר החפירות. היא איננה שלמה אך היא מהפנטת ביופייה, מעוטרת במה שנראה כמו עלים בצבעי אדום ואפור. צורתה הכללית של הקערה דומה לקערות רבות שנמצאו באזור מתקופת הברונזה התיכונה, אך במרכזה יש מעין גביע עם שני נקבים בתחתית. הארכיאולוגים אינם יודעים למה הקערה שימשה.
עד היום, בשנת 2022, נמצאו בחפירות רק מעט חפצים שדומים לקערה. האם אפשר לעזור לארכיאולוגים לעמוד על טיבה?
מדע הארכיאולוגיה חוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה של מידע חומרי וסביבתי, תיעוד המידע וניתוחו. לטובת הדיוק בעבודת המחקר נוהגים הארכיאולוגים לשתף פעולה עם אנתרופולוגים, בלשנים, ושאר מדענים. התמונה שמשחזרים כל אלה כתוצאה מהמחקר עומדת ותקפה - רק כל עוד לא התגלתה עדות חדשה. האם אפשר להבהיר את התמונה גם בעזרתם של אמנים, אדריכלים, צורפים, קרמיקאים ומעצבים?
הפרויקט בוחן את האפשרות לשלב במחקר ארכיאולוגי כלים ומתודות של עיצוב, תהליך שכולל צבירה ובניה של רעיונות ללא הצבת גבולות מראש. כשאין גבולות מוגדרים, לא חוששים מכישלון ומביקורת עמיתים, ואפשר לתת דרור למחשבה שמובילה לגילויים חדשים.
חשיבה עיצובית כוללת מרכיבים ייחודיים של מחקר ולמידה כמו אפיון, רעיונאות, רישום, בניית אבות-טיפוס, בחינה, סינון. באמצעות כלים אלו, בדו שיח מתמשך עם ארכיאולוגית המתמחה בתקופת הברונזה, בחנתי שימושים שונים לקערה: עישון, מאור, בישום, משחק, בישול, טיפוח הגוף וגם מרפא או הדברת מזיקים. חלק מהרעיונות נבחנו באמצעות אבות הטיפוס; ניסחנו מסקנות ויצרנו פרוטוקול להמשך המחקר. האם נצליח לעצב, 3,000 שנה אחרי שהוא נוצר, סיפור חדש לחפץ ישן?
מעצב תעשייתי, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בוגר התואר הראשון והשני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב". בשנת 1994, לאחר סיום לימודי העיצוב, ייסד את "מונקי ביזנס" – מותג עיצוב עצמאי המתמחה בפיתוח ושיווק מוצרי מתנה מקוריים. הוא היה לחלוץ וסולל דרך בקטגוריה זו בארץ ובעולם ולמומחה בעיצוב חפצים ייחודיים. זוכה ציון לשבח על מצוינות בהוראה באקדמיה בצלאל ומרצה על עיצוב ויזמות באקדמיות ובאירועי עיצוב ברחבי העולם.