מחסום קלנדיה הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלי. בכל יום אני עובר במחסום זה, שמונע ממני לחיות חיים רגילים. איני יכול לעקוף אותו או להתעלם ממנו. הוא חוסם את דרכי ומונע ממני להתקדם בחיי. כילד קטן, עברתי דרכו בכדי להגיע לבית הספר, ועכשיו, כסטודנט לתואר שני, אני עדיין צריך לעבור את אותו המחסום כדי להגיע לבצלאל.
אני רק אחד מבין 26,000 איש שעוברים במחסום קלנדיה בכל יום. כולנו נאלצים לעמוד בפני המחסום הזה ולהתמודד עם השפעתו הישירה והעקיפה על חיינו. הוא משקף את חוסר הוודאות והסיכונים שאנו נתקלים בהם בדרכינו. המסלולים המוכרים לנו מושבתים ונחסמים, באופן פתאומי, ואנחנו חייבים לחפש אלטרנטיבות חדשות ולהתמודד עם הפרעות בלתי צפויות. נוגעים לליבי הרגשות והשפעה הנפשית על האנשים העוברים במחסום. במולדתם שלהם, הם נאלצים לעמוד בפניו, ולחוות את התסכול והאיומים המתמשכים.
בפרויקט שלי, אני מתמקד במחסום קלנדיה ובהשפעתו השלילית על חיי היומיום והרגשות שלי. אני מנסה לשתף את החוויות שלנו ולספק מבט פנימי על האתגרים והקשיים שאנו פוגשים בדרכינו. מחסום קלנדיה הפך לסמל למגבלות אך גם להעצמה. על פניו זה רק מחסום פיזי, אך בתוכו מסתתרים סיפורים על תקווה לשינוי וניצול הזדמנויות. אני מתרגם את החוויה הזו לקהל הרחב ומציע תובנות על השפעתו של המחסום על חיינו היומיומיים והקריירה שלנו.
מטרת הפרויקט שלי היא לשפוך אור על המציאות המרה של המחסום ולעודד שיח פתוח בתקווה לשינוי. בעזרת הסיפורים שלנו, אני מצפה שהקהל יזדהה ויתחבר לצרכים ולמאבקים שלנו. אני מאמין כי רק דרך מודעות נוכל להבין את הקושי, להתמודד איתו ולעבור אותו. אני ממשיך לעמוד לידכם ולהביע את קולנו, עם תקווה ליום בו המחסומים יסולקו ונוכל לחיות חיים חופשיים ורגילים.
מוחמד שריף הוא מעצב תעשייתי עם תואר ראשון ושני בעיצוב תעשייתי מבצלאל. מוחמד עבד כעוזר מחקר וחוקר באוניברסיטת ביר-זית ובמכינה למגזר הערבי בבצלאל.
מוחמד מנהל ומעצב בנגרייה המשפחתית, שם הוא מתמחה ביצירת עיצובי עץ. מוחמד הציג את עיצוביו בתערוכות שונות, כולל בשבוע העיצוב במילאנו, שבוע העיצוב ההולנדי, והגלריה הפלסטינית לאמנות עכשווית. הוא משתמש בפסולת נגרות ומודרניזציה של מלאכת העץ, ובכך הופך חומרים לעיצובים יפים ופונקציונליים. התשוקה של מוחמד לעיצוב בר-קיימא ופתרון בעיות באופן יצירתי הופכים אותו לנכס מוערך בכל פרויקט.