במציאות מתמשכת של מחסור בכוח אדם בבתי החולים בישראל, ישנה חשיבות רבה לנוכחות של מלווה לצד מיטת המטופל במהלך כל תקופת האשפוז. בתי חולים רבים ממליצים למטופלים שלא להתאשפז לבד, גם אם המטופל עצמאי בדרך כלל, מכיוון שהמלווים יכולים לסייע לצוותים שעובדים בעומס רב. במצב זה בני המשפחה הופכים ממבקרים לשותפים פעילים בטיפול. אך למרות הרצון לשתף את בני המשפחה בתהליך הטיפולי, נראה כי תפקידי המלווים אינם ברורים למשפחות, למטופלים ולצוות המחלקה.
במסגרת הפרויקט, בשיתוף בית החולים וולפסון, בוצעו ראיונות עם בני משפחה אשר מלווים מטופלים במהלך אשפוז במחלקה פנימית מהם עולה כי תקופת האשפוז הינה סיטואציה מורכבת המאופיינת במתח וחוסר ודאות. בני המשפחה ממלאים מספר תפקידים: ניהול הטיפול במטופל, הענקת תמיכה רגשית, וסיוע בטיפול הפיזי (אכילה, שתיה, רחצה, תנועה). אולם, הם עושים זאת ללא כל הכנה מוקדמת ומבלי להכיר את צוות המחלקה, את השפה המקצועית, את אופן ההתנהלות במחלקה ואת הכללים הנהוגים בה. במצב זה נוצרים פערים רבים בין בני המשפחה לצוות המחלקה בנוגע לתפיסת תפקיד המלווים, המובילים לחיכוכים בין הצדדים ולפגיעה באיכות הטיפול ובטיחותו.
פרויקט זה מציע להכיר בתפקידם של בני משפחה מלווים כשותפים בטיפול באמצעות תהליך של "כניסה לתפקיד" (onboarding). תהליך זה מגדיר מסגרת לעבודה המשותפת של בני המשפחה וצוות המחלקה במהלך האשפוז, מסייע בהשתתפות בטיפול באופן שמותאם למאפייני המשפחה ולמצבו הרפואי של המטופל ומקדם פעולות של שיתוף במידע ויצירת ודאות.
מנהלת הדרכה ומעצבת שירות. בעלת ניסיון רב במחקר ופיתוח של תכניות הכשרה ולמידה בחיל האוויר הישראלי ושל תוכניות ממשלתיות בתחום התעסוקה בג'וינט-ישראל. כיום מנהלת את צוות החדשנות של עיריית שדרות במסגרת תוכנית הזירה- חדשנות בשלטון המקומי.
בוגרת תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן. בוגרת תואר שני בעיצוב תעשייתי, מסלול ניהול עיצוב וחדשנות, בצלאל.