בתהליכי תכנון והקמת מבני חינוך, יש צורך ברור בהשמעת קולם של המשתמשים המרכזיים – הילדים. עם זאת, למרות הנטייה הגוברת לעיצוב משתף בעולמות התכנון, הקושי המובנה של ילדים לחשוב במושגי תכנון עתידי מציב קושי מתודולוגי למתכננים, ומונע מהם לערב את קהל היעד העיקרי שלהם.
הפרויקט מתמקד בפיתוח כלי לסקירת צרכי ילדים לטובת תכנון מבני חינוך. באמצעות משחק דיגיטלי המבוסס על מתודולוגיות מתחום הפסיכולוגיה והתרפיה בארגז חול, ילדים יבנו סצנות וירטואליות בהנחיות משתנות שיאפשרו הפקת דוח של מגמות והמלצות ליישום בתכנון המרחב.
המחקר שילב ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם שאלות משדה עיצוב ה-UX לילדים ומשחוק. נמצא כי פלטפורמה דיגיטלית יכולה לאפשר לילדים להשתתף בתהליך האפיון, בצורה מהירה ורוחבית, ולגשר על הפערים בין שפתם לבין השפה המקצועית של המתכננים.
המחקר תורם להבנה שקהילות וגופים ציבוריים יכולים להשתמש במידע זה כדי להבטיח איכות חיים גבוהה יותר לילדים, ומכאן לחברה כולה.
רון הוא מעצב תעשייתי ואמן. ניהל מחקר ופיתוח מוצרים בתחומי הרפואה, החינוך והקמעונות. בעל ניסיון של 15 שנים בציור וחמש שנים בהוראת ציור. גישתו לעיצוב מאופיינת בשילוב בין התבוננות בפרטים הקטנים לבין הסתכלות רחבה, ללא הגבלה למדיום או לתבנית. במסגרת הישגיו הוא הציג עבודת מחקר ועיצוב במוזיאון ישראל, וזכה בפרס Sanofi הבינלאומי לעיצוב. רון הוא בוגר תוכנית המצטיינים של התואר הראשון בעיצוב תעשייתי ושל התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל.